טיפולים במחלות ראומטיות באתרי מרפא

פרופ' שאול סוקניק, מנהל מחלקה פנימית ד' בסורוקה באר-שבע

מאז ימי קדם, ייחסו למים כוח מאגי שיכול לרפא מחלות ומכאובים שונים.

לשיא הפריחה הגיע ענף ההידרותרפיה בתקופת הרומאים, שחלק ניכר מתרבותם נסב סביב מרחצאות ומעיינות מרפא. הם גם היו בין הראשונים שהאמינו בטיפולים נוספים כגון: התעמלות, אמבטיות קרות וחמות, עיסויים ועוד.

בתקופת ימי הביניים עברו המרחצאות לשליטת הכנסייה, והשימוש בהם פחת.

את סוגי הטיפולים הניתנים באתרי המרפא, ניתן לסווג ל- 3 קבוצות עיקריות:

1. BALNEOTHERAPY – טיפול על ידי טבילה במימי מעיינות מינרלים

בבריכות מלאכותיות או אמבטיות.

2. PELOTHERAPY – טיפולים ע"י חבישות בוץ מחומם המונח על העור

באזורים שונים ומסביב למפרקים.

3. THALASSOTHERAPY – טיפולים ע"י רחצה במי הים.

בנוסף לטיפולים העיקריים הללו קיימים טיפולים נוספים הניתנים באתרי המרפא והכוללים סוגים שונים של טיפולים פיזיותרפיים המבוססים על מגוון של מכשירים חשמליים, סוגי עיסוי שונים, תרגילי התעמלות, הדרכה לתזונה נכונה ועוד.

BALNEOTHERAPY

ההרכב הכימי של מימי המעיינות המשמשים למרפא אינו אחיד, ומשתנה מאתר לאתר. אין סיווג מוסכם לגבי הרכב המינרלים של מעיינות המרפא ורוב הסיווגים מתבססים על התכונות הפיזיקאליות והכימיות של המים.

נהוג לסווג את המים לפי אחד, או לכל היותר שני היונים השולטים או הפעילים, וניתן לפי חלוקה זאת להבדיל ב- 9 סוגי מים כגון: מי כלור (בהם שולט יון הכלור), מי סולפור, מי סולפאט, מים חומציים (כאשר ה- PH שלהם קטן מ- 7 ), מים בסיסיים (כאשר ה- PH שלהם גדול מ- 8), מי סידן וכו'.

באופן כללי המים נחשבים למים מינרלים כאשר הם מכילים מעל גרם אחד של מוצק מומס בליטר, או כאשר חלק ממרכיביהם מגיע לריכוז שהוא מעל הגבול העליון המקובל לגבי מים רגילים.

PELOTHERAPY

מבוסס על שימוש בחומרים שנוצרו בטבע ע"י תהליכים ביולוגיים וגיאולוגים ממושכים, ואשר נמהלו במשך הזמן במים. הבוץ מכיל גם חומרים אורגנים וגם חומרים לא אורגנים, וניתן להשתמש בו על ידי מריחתו על הגוף או ע"י טבילה באמבט המכיל אותו.

שינויים פיזיולוגיים בזמן טבילה במים מינרליים

בזמן טבילה במים מינרלים מתרחשים שינויים פיזיולוגיים רבים וחשובים.

העיקריים שבהם הינם: שיתון יתר הגורם לאיבוד של מלחים בשתן, עלייה ניכרת בתפוקת הלב (כלומר, בכמות הדם שמזרים הלב לגוף בכל פעימה), מיהול הדם, הפרשת יתר של הורמונים שונים כגון: הורמון גדילה, קורטיזון, הפרשת יתר של חומרים דמויי מורפיום (המופרשים מהמח ויכולים להפחית כאב) ועוד.

מנגנוני פעולה של טיפולים בלנאולוגיים

מנגנוני הפעולה של הטיפולים הבלנאולוגיים טרם הובררו די צרכם.

נהוג להבדיל בין 3 מנגנונים עיקריים:

מנגנונים מכאניים:

רחצה במים מינרלים מאפשרת להשיג הרפיית שרירים ושיפור טווח התנועה של המפרקים, הודות לשילוב האפקט המנוגד לכוח הכובד בעת הטבילה במים שהמשקל הסגולי שלהם גבוה.

מנגנונים תרמיים:

לחום כשלעצמו, יש השפעה מיטיבה על עוצמת הכאב. חום גורם להפרשה מוגברת של קורטיזון וחומרים דמויי מורפיום המפחיתים עוצמת כאב ומקטינים דלקת.

מים מינרלים חמים או חבישות בוץ מחומם, יכולים להקטין הפרשת חומרים שונים המגבירים תהליכים דלקתיים כגון פרוסטהגלנדינים.

חום גם משפיע לטובה על פעילותם של תאים שונים במערכת החיסונית. הוכח גם כי חום מגביר את האלסטיות של רקמות שונות כגון: גידים, רצועות וקופסית המפרק, וע"י כך, משפר את כושר תנועתיות המפרקים.

מנגנונים כימיים:

המים המינרלים ולא הבוץ, מכילים מלחים ויסודות רבים, ביניהם חומרים הנקראים בשם יסודות קורט. יסודות אלה כגון: אבץ, נחושת, סלניום ואחרים, משפיעים על פעילות אנזימים חשובים בגוף ועל תקינות המערכת החיסונית.

חסר של אחד או יותר מיסודות אלו, נמצא במספר מחלות ריאומטיות.

קיים עדיין ויכוח, באם כולם או חלק מהם, יכולים להיספג אל תוך הגוף דרך העור לאחר רחצה במים מינרלים, או לאחר חבישת בוץ.

כמובן שגם לגורמים נוספים אחרים יש חשיבות והשפעה מיטיבה: גורמי אקלים ייחודיים ובעיקר כאלו המתאפיינים בלחות נמוכה, טמפרטורה גבוהה ואחידה ולחץ ברומטרי גבוה. תנאים אקלימיים אלו הוכחו כמשפרים את מצב החולים הריאומטיים.
גם המנוחה כשלעצמה ושהייתו של החולה באתר נופש, הרחק מטרדות היום-יום והפרנסה, משפיעים לטובה. הוכח כי הפחתת מתח (סטרס) מביאה לשיפור תפקודה של המערכת החיסונית, ובעקבות זאת, גם לשיפור המצב הדלקתי במפרקים.

הטיפולים הבלנאולוגיים יעילים במגוון רחב של מחלות מפרקים דלקתיות ולא-דלקתיות. טיפולים אלו לא באים במקום טיפולים תקופתיים שונים, אלא רק בנוסף להם.

לעיתים, לאחר הטיפולים, קטנה הצריכה של תרופות נגד כאב להן נזקקו החולים קודם לכן יש לזכור כי טיפולים לרוב לא יביאו, לידי החלמה מלאה, אלא רק להפוגה זמנית שתימשך שבועות ואפילו חודשים רבים.

משך הטיפול הדרוש נע לרוב בין שבועיים לבין 4 שבועות, אם כי גם תקופות קצרות יותר יעילות, אף כי במידה פחותה.

תופעות לוואי

אחד היתרונות הגדולים של ה- SPA THERAPY הוא מיעוט תופעות הלוואי.

הוראות הנגד לטיפולים אלו, מועטות באופן יחסי. בעיקר, יש להגביל את הטיפולים בחולים הסובלים מאיבוד שיווי משקל או כאשר יש איבוד הכרה (למשל: התקפי אפילפסיה, הפרעות קצב הלב וכו'). במקרים אלו, הסכנה היא של טביעה ובליעה של מים המכילים כמויות גדולות יחסית של מלחים, שיכולה לגרום לבעיה רצינית ביותר. בעבר, אסרו על אנשים הלוקים במחלות ממאירות שונות, לקבל טיפולים אלו, אולם כיום הדעה היא שאיסור זה איננו מוצדק. גם חולים הלוקים במחלות לב וסכרת, יכולים לקבל טיפולים אלו, באם מחלתם אינה קשה באופן מיוחד. חולים הסובלים מיתר לחץ-דם, יכולים אף הם לקבל טיפולים (בניגוד לדעה שהייתה רווחת בעבר).

לסיכום

הטיפולים באתרי המרפא יכולים להביא להקלה משמעותית בסבלו של החולה הראומטי, ולהפוגה זמנית בפעילות מחלתו. לרוב, הם ניתנים בשילוב עם טיפולים קונבנציונלי אחרים ולא במקומם. מיעוט תופעות הלוואי, הופכים אותם לאטרקטיביים, ובעיקר לאור הפריחה והשגשוג של הרפואה האלטרנטיבית בימינו.

טיפולים אלו יקרים מאוד, ולכן אינם ממומנים ע"י קופות החולים השונות, וגם לא נכללים בסל הבריאות. יוקר הטיפולים נובע בעיקר מהצורך בנסיעה לאתר המרפא והשהייה הממושכת במלון, ולאו דווקא מהטיפולים עצמם.